הרבה אנשים מתארים כמעט אותה תמונה: במשך היום הכול מסודר. ואז מגיע הערב, ופתאום נדמה שכל ההבטחות נעלמות. בבוקר מתחילים שוב. ואז שוב מגיע הערב. אז למה דווקא בערב? לזמן עצמו אין תמיד משמעות, אבל לפעמים כדאי לבדוק מה משתנה בו. 1. כי היום נגמר הרבה אנשים צריכים טקס כדי לסיים יום. כל היום היינו […]
אין כמו הרגע הזה. מול המקרר באמצע הלילה, או מול עוד עטיפה ריקה, כשאנחנו שואלים את השאלה האנושית מדי הזו: למה? בואו לא נלך ישר לתשובות הברורות. יכול להיות שזה סטרס. ויכול להיות שלא היינו עצובים או עצבניים בכלל. “אכילה רגשית” היא לפעמים כותרת קטנה מדי למה שקורה. הנה כמה קווים למחשבה. לא תשובות סופיות, […]
אני יודע, יש חלוקה כזו: רעב אמיתי ורעב רגשי. בספרות המקצועית אוהבים לדבר, בין היתר, על רעב הומאוסטטי: הרעב שמחובר לצורכי האנרגיה וההזנה של הגוף; ועל רעב הדוני: אכילה שמונעת גם מטעם, ריח, תגמול, זיכרון, ציפייה ורמזים מהסביבה, גם כשאין כרגע חסר אנרגטי ברור. אני כופר בחלוקה הזו כשהיא מוצגת כשני דברים נפרדים לחלוטין. הגבול […]
עוד מהשנים הראשונות שהתחלתי להתעניין במקום של החוויה הפילוסופית / ביקורתית של אכילה נזכרתי בדברים שקראתי כצעיר אצל פרויד. עכשיו כשאני לומד פסיכותרפיה בצורה קצת הרבה יותר רצינית וממוסדת (תמורות – בית הספר לפסיכותרפיה), נתקלתי בציטטה קריטית שאולי מסבירה את כל הבלאגן שלי מול פרויד עצמו. כן, קצת מתנשא לבוא לאבי הפסיכואנליזה, אדם שבגילי כבר […]
למה אני בכל זאת כותב על שניהם כאילו הם אותו אחד? 6 היינו מוכנים לחלוטין שאלוהים יסיר מאיתנו את כל הפגמים האלה באופיינו. 7. ביקשנוהו בענווה שיסיר מאיתנו את חסרונותינו. לכאורה, יש הבדל ואין הבדל. לכאורה, יש המסתכלים על 12 הצעדים כמתקפלים אחד כנגד השני במראה – 12 למול 1, 2 למול 11, 3 למול […]
אני חושב שהחל מצעד 4 התחילו הצעדים המפחידים באמת, בחוויה שלי. והפחד הזה היה טוב ואיכותי וחשוב. קריטי. אם לא היה פחד זאת אומרת שלא הייתי ניצב מול הדברים שעשיתי ומול הבושה בהם. חלק גדול בהתמכרות של כולנו, כל התמכרות, היא בושה. בושה בפעולה ההתמכרותית, בושה במה שהוביל אותנו לפעול וגרוע מהכל אולי – בושה […]
כמובן שמה שאני הולך לכתוב כאן הוא לא הסבר גמור ומוחלט, אבל כן, הדגמה מאד מעניינת שקרתה אחרי מחקר אחד ספציפי שנתקלתי בו. הכל התחיל ממחקר שבחן קשרים בין חוויות ילדות קשות, מטא־קוגניציה ואכילה רגשית. אחת הנקודות המעניינות שעלו היא האמונה שמחשבות הן בלתי נשלטות ומסוכנות, והקשר שלה לקשיי ויסות. המשמעות אינה שאדם “מקולקל”, אלא […]
"ערכנו חשבון נפש נוקב וחסר פחד עם עצמנו". אני חושב שזה היה הצעד הארוך ביותר שעשיתי פרקטית. כלומר, היו צעדים שלקחו לי הרבה יותר ברמה הנפשית (נדבר עליהם בהמשך). אבל הדרך הפרקטית של הפעם הראשונה שעשיתי צעד 4 (נכונות לי כנראה עוד הרבה פעמים לעבור עליו מזויות אחרות, בדרכים אחרות, אולי אפילו עם חונכים אחרים […]
צעד 3. אני חושב שבערך כל מכור.ה שאני יכול לחשוב עליו.ה חוזר לשלב הזה אינסוף פעמים במהלך הדרך. אולי יש כמה שמצליחים קצת יותר. אני לא באמת יודע וזה לא באמת משנה. מה שכן משנה, זה שהצעד הזה לפעמים חשוב לדעתי יותר מכל השאר. הוא אולי אפילו ממקסם את הרעיון של השיטה כולה כי ממנו […]
צעד 2. לא, אני לא הולך להפוך את הפוסט הזה לאיזה מסע אינדוקרטינציה משיחיסטי או איזה ניסיון למיסיון כזה או אחר. בטח לא לא-ל המקורי אליו החברייא המקוריים בחברותות הראשונות התפללו. כן, נוח לי לפנות לא-ל היהודי עליו לא-בדיוק-גדלתי, למרות שגדלתי במסגרות דתיות למדי ותלמודי בידי, סוג של. כשאני מלמד אכילה רגשית, אני כמעט תמיד […]